איזה סוגי מנהלים קיימים?
אנסה לתמצת כמה:
יש את המנהל האוטוקרטי (המנהל הסמכותי) שחושב שהוא יודע הכל וכולם צריכים ללכת לפיו.
יש את המנהל המשתף – נפגוש אותו במקומות שההשכלה שלו זהה לעובדים שלו כמו מנהל מחלקה בבית חולים, במשרד אדריכלים, או עורכי דין ועוד.
יש את המנהל הדמוקרטי – זה לא כפי שזה נשמע (הרוב קובע) אלא נותן אפשרות לעובדים להביע את עמדתם ולבסוף הוא מחליט בעצמו, בדר"כ הוא גם צריך לספק תשובות לעובדים למה הוא בחר כך.
יש את המנהל המשימתי – מזכיר קצת את המנהל הסמכותי אך הוא חושב שניתן להניע אנשים באמצעות המקל והגזר (סיימת, הלכת או ביצעת את העבודה קיבלת תגמול וההיפך).
המנהל עם הגישה והמודעות לכפיפים – זה באיזשהו מקום יכול גם להיקרא המנהל האינטרסנטי, הוא יודע מה מניע כל אחד ומהן הנקודות חולשה בדר"כ של העובדים.
יש את המנהל המתחשב - שלרוב חשובה לו מערכת יחסים ארוכת הטווח והוא בונה אותה שלב אחר שלב.
המנהל השראתי – מנהל עם יכולת השראה, זריקת רעיונות לאוויר ונותן חופש פעולה לאנשים שלו.
יש את הניהול ע"פ יעדים (MBO) – ניהול נפוץ מעוד, שמבוסס על יעדים שנכתבו מראש, בחלק מהמקומות גם עם שיתוף פעולה של העובדים, כך מודדים את תפוקתם. עמדת או לא עמדת ביעדים ולפעמים ככה גם הם מתוגמלים בהתאם.
סגנון המנהל הלפני אחרון שאני רוצה לדבר עליו הוא הניהול המצבי – למעשה המנהל הזה מחליט את הסגנון הניהולי הנכון בהתאם למשימה ולסוג העובד.
המנהל האחרון מגיע עם הגישה המשלבת - רוב הגישות הניהוליות שדיברתי עליהם, הן מתחשבות בעיקר בסוג העובד, אך למעשה צריך להתחשב במכלול של גורמים, גישה הזו משלבת בין כולם, גם מול האקלים הסביבתי של הארגון, הסגנון, הערכים וגם של המנהל.
דיברתי על כמה סגנונות ניהול של מנהלים או בכירים בעלי סמכות, שלחלקם זה מגיע ממקום של חשיבה, לחלק מהם זה בא באופן טבעי ולאחרים זאת אסטרטגיה ניהולית. יהיו שיגידו שהניהול מבוסס על ידע, על כישרון, על ניסיון, על מחקר וגם במידה רבה על אינטואיציה, מה שהופך את הניהול במידה מסוימת, לאמנות.
