מה זה פרזנטציה? ואיך ליצור סטוריטלינג?

אז ראשית פרזנטציה היא למעשה הצגה או מצגת, זה יכול להיות במסגרת הרצאה, סדנה, שיעור, דיון ואפילו שיחה.

לפרזנטציה ולעמידה מול קהל ישנם טכניקות מסירה שגדלתי עליהם: (ממש בקצרה)

1. כניסה והופעה – מתחיל מהגעה בזמן, ממשיך בלדעת ולהכיר את האוכלוסייה שאיתה אתה נפגש וכלה בנראות ובייצוגיות שלך מולם (שרק על זה אני יכול לדבר שעה), רק אסכם שאין שני לרושם ראשוני.

2. קשר עין – פזרו את המבטים וקלטו תשדורת מהנוכחים בקהל.

3. קול דיבור – שחקו עם הקול שלכם, בטון ובקצב, אל תהיו מונוטוניים.

4. ניסוח ובקיאות מקצועית – התאמת הניסוח לרמת הנוכחים ושימוש בנתונים מהימנים.

5. תנועות ידיים ותנועות גוף – חופשיה וממחישה, שימוש במרחב ויצירת ביטחון.

את המושג "סטוריטלינג" הכרתי שהגעתי לעולם ההדרכה, בסוף זה לדעת לספר סיפור, לכל אדם יש סיפור גדול או קטן, בעולם של הפרזנטציה ועמידה מול קהל ישנם כללים כמו שיש טכניקות מסירה ישנם כללים, כמו למשל עירור עניין (כמו שזה נשמע). 

• הסטוריטלינג הוא בעצם העירור עניין, מתי מכניסים את הסיפור להרצאה? בהתחלה, באמצע בסוף? אני גדלתי על מערכי שיעור שיש מבוא, התחלה, אמצע וסוף או סיכום, הבימאי המחונן קוונטין טרנטינו לימד אותנו שסיפור יכול להתחיל גם מהאמצע או מהסוף ולכן הסיפור צריך להגיע בזמן הנכון ואם אפשר לשלב את הסיפור של מאחורי הקלעים ומה עומד מאחורי התיאוריה או המקרה, יכול להוסיף תבלין להרצאה ולסיפור בכלל.
• אז אם אני מסכם את עולם הפרזנטציה, אנשים נוטים להקשיב למי שעומד זקוף, נע, זז, יוצר קשר עין, מחייך ומקרין אנרגיה! לגבי התוכן, נדבר בפעם אחרת.
• אני רק אומר שיש מחקרים שאומרים שהעברת מסר במסגרת הרושם הראשוני מורכבת מ55% תנועות גוף (הכוללים ידיים והבעות פנים), 38% טונציה של הקול... ומה נישאר? רק 7% לתוכן.
• כמובן שאחרי 10 דקות, למלל יש משקל גדול יותר, אבל עדיין...דברו בשפת גוף.